03 May
03May

הכלבים מכוונים לשמירה על הישרדותם בטבע

השפה של הכלבים כוללת סימני פיוס והרגעה 

שמטרתם לסייע ולשמור  על התנהלות הלהקה כמעט וללא אגרסיביות ועימותים מיותרים, חיים בשלום אחד עם השני.

היכולת להימנע מקונפליקטים מועבר באופן גנטי מדור לדור בלי קשר לגזע, מין או גודלו של הכלב.


הכלבים ינסו קודם כל להרגיע כל איום אחד כלפי השני לפני השימוש בו:

איומים כוללים חשיפת שיניים, נהימות, נביחות ונשיכות. הכרעה ומאבק הגופני היא אפשרות פחות מועדפת בה יבחרו הכלבים

לפתירת קונפליקטים ועימותים מפני שאגרסיביות בטבע  מסכנת את הישרדות הלהקה, ויכולה לגרום למוות.  


סימני הפיוס הם חלק אינטגרלי וחשוב בתקשורת הכלבית:


לסובב את הראש ולהניע אותו מצד לצד ולהימנע ממבט ישיר:

כששני כלבים נפגשים בדרך כלל הם מסובבים את הראש הצידה

או מזיזים אותו מצד לצד כדי להימנע ממבט ישיר.

התנהגות זו מרמזת אחד לשני שהם אינם מהווים איום אחד על השני

והיא מרגיעה.

גם שאנו באים לחבק את כלבנו לרוב הוא יזיז את ראשו הצידה כמחווה המסמנת לנו להירגע או שהוא מרגיש לא בנוח.

כאשר אנו נגשים לכלב שמאיים עלינו וחושף שיניים, אם נזיז את ראשנו הצידה ונמנע ממבט ישיר, לרוב נוכל כך להרגיעו, ולהימנע מעימות ישיר איתו.

לסובב את הגב

הכלבים לא ישתמשו בסימן זה לא  בעדיפות עליונה. אבל כאשר אין להם ברירה הם יעשו זאת.

במקרים שמשהו מופיע בפתאומיות, כלב זר יתקרב במהירות, או שאנו כועסים על הכלב. גם במצבים שכלבים בוגרים נמאס להם לשחק עם גור הם יסובבו אליו את הגב.

גם אנו יכולים להשתמש בסימן זה אם כלב מאיים עלינו או קופץ עלינו

לסובב אליו את הגב יכול להרגיעו.

ללקק את האף

הכלב מלקק לעצמו את האף כשהוא מרגיש מאוים למשל שכלב אחר מתקרב אליו, או שאנו מתכופפים אליו ומנסים לתפוס אותו.

לקפוא במקום

להישאר פסיבי, להישאר במקום בעמידה, בישיבה או בשכיבה.

למשל שני כלבים זכרים שיפגשו יתנהגו בזהירות אחד עם השני כדי לא לעורר עימות. הם ינועו לאט ולפעמים אחד מהם יקפא על מקומו

עד שהשני יתרחק. לפעמים שאנו כועסים על הכלב שלנו, הוא יקפא על מקומו ולמרות שנדמה לנו שהוא לא שומע, הוא רק מנסה להרגיע את הכעס שבנו.

תנועות איטיות – אפקט של פיוס והרגעה. תנועות מהירות ונמרצות- איום.

כאשר הכלב יגלה כלב אחר הוא ינוע באיטיות. למשל שאנו קוראים  לכלב שלנו בקול כועס או אגרסיבי הוא בדרך כלל יאט את מהירותו, כדי לפייס אותנו.

קול כועס או מתרגש, נתינת פקודות באופן אגרסיבי יגרום לכלב להאט את תנועותיו.

אם בקבוצה של כלבים אחד הכלבים או יותר יתחילו להשתולל ולרוץ, תמיד יהיה כלב אחד שיעמוד בשקט כדי להרגיע את הקבוצה.

לעיתים ניתן לראות גם גורים שמתחילים בשלב כלשהו ביום להתחיל לרוץ בבית, מסביב לסלון, אם נסתובב ממנו בשקט ולא נביט בו ישירות הוא יירגע.

כלב שמפחד או לא בטוח עדיף לזוז לידו לאט.

נפנוף בזנב

נפנוף זנב לא תמיד מעיד על שמחה. הוא יכול גם לבטא לחץ או חוסר בטחון. הכלב על ידי הנפנוף מנסה להרגיע את עצמו ואותנו. הנפנוף הוא כמו דגל לבן- לפיוס.

בעליו של כלב שניגש אל כלבו בכעס יגרום לכלבו לנופף בזנבו ולהביט הצידה. או שאנו דורשים מהכלב לעשות פקודה והוא אינו מעוניין הוא ינופף בזנבו כאשר הזנב נמוך כדי להרגיע אותנו.

הזמנה למשחק

התנוחה של הזמנה למשחק במקרים מסוימים יכולה גם להיות סימן לפיוס והרגעה. לדוגמה כלב מאד פחדן יעמוד בתנוחת הזמנה למשחק כאשר ניגש אליו כלב, הוא יישאר בתנוחה זו עד שהכלב השני ישיב בתנוחה זהה או שהכלב יישאר בתנוחה עד שהכלב השני יאט ויזיז את הראש הצידה.

גם ניתן לראות כלבים בוגרים משתמשים בתנוחה זו עם גורים שמפחדים מהם. זו לא רק הזמנה למשחק אלה גם כדי להרגיע.

להתיישב

הכלב יכול להשתמש בישיבה כדי להרגיע או אפילו בישיבה עם הגב לכלב השני או לאדם.

כאשר אנו פוקדים על הכלב לשבת בטון כועס במקום ברוגע יכול הכלב להסתובב ולהתיישב עם הגב אלינו. או למשל אם גור פוגש כלב גדול ומראה פחד לעיתים הכלב הבוגר מתיישב עם הגב אליו כדי לסמן לו שאין לו ממה לפחוד. עד שהגור עצמו יוצר קשר.

אנו יכולים לסמן כך לכלב שמפחד מאיתנו. לשבת, לא להסתכל עליו ולחכות שהוא ייגש אלינו.

דוגמה נוספת: שני כלבים רצים אל כלב שלישי. הכלב מיד מתיישב עם הגב אליהם, זה יגרום לשני הכלבים להוריד מהירות ולהתקרב אליו בזהירות. אם הכלב ימשיך לשבת בשלווה, הכלבים יעזבו אותו במנוחה.

לשכב על הצד

תנוחה זו, שכיבה על הבטן ורגליים על הרצפה יכולה לבוא לידי ביטוי כסימן רגיעה, כדי ליצור שקט וסדר בלהקה.

המנהיג יבחר מקום שבו הוא רואה את כולם, ישכב ויישאר בתנוחה זו עד שכולם יירגעו.

הכלב יכול להשתמש בתנוחה זו כאשר המשחק יותר מידי פראי בשבילו או כדי להרגיע כלבים אחרים שמבטאים פחד.

ההשפעה של סימן זה מאד חזקה ואפקטיבית, אין כמו להרגיע כלב בעזרת ספר טוב ושכיבה על הספה.

לפהק

אנו מפהקים כאשר אנו עייפים, בלחץ או בסיטואציה לא נעימה.

הכלבים גם מפהקים שהם עייפים אבל גם כדי להרגיע ולפייס.

למשל כלב יפהק לפני הטיול כאשר הוא מתרגש, או יפהק כשאנו כועסים עליו, או אצל הווטרינר מלחץ. גם שאנו כועסים בבית, על הילדים או אחד על השני הכלב יכול לפהק כדי להרגיע ולפייס.

לגשת לכלב אחר בעיקוף, לא בקו ישר

הליכה בקו ישר לכיוונו של כלב אחר מעידה על ביטחון עצמי רב דומיננטיות וגם איום. לרוב אנו נראה שכלבים זרים ייגשו אחד לשני בצורה עקיפה, הם יעשו חצי עגול ואז יברכו זה את זה.

כלבים שמכירים אחד את השני טוב או ירצו להביע דומיננטיות רבה בהתנהגותם ילכו בקו ישר לכלב השני.


להריח את האדמה

הכלבים לומדים על עולמם על ידי הריחות שנמצאים מסביבם.

איזה כלבים או חיות אחרות חיים באזורם.

אבל להריח את האדמה יש לו גם חשיבות כסימן של פיוס.

האף יהיה על האדמה והעיניים יעקבו אחר המתרחש מסביב, מה עושה הכלב שצריך לפייסו.

ניתן לראות את הסימן הזה כאשר אנו קוראים לכלב שלנו בכעס והוא מצידו במטרה לפייס אותנו יתחיל להריח את האדמה אך העיניים שלו יעקבו אחרינו.

ללכת בין- להפריד

להידחף בין שני כלבים או כלבים ואנשים ולהפרידם מהווה סימן לסיים קונפליקט שנוצר. לרוב אנו חושבים שהתנהגות זו נובעת מקנאה. קנאה אינה שייכת לעולמם של הכלבים.

 לא פעם שאנו יושבים ומתחבקים על הספה, או רוקדים, מרימים את הילד גבוה בשמיים, או נפגשים עם עוד בעלי כלבים וכלביהם  ואחד הכלבים קופץ עלינו הכלב שלנו ינסה להידחף בניסיון להרגיע.

אנו יכולים להשתמש בסימן זה להרגיע את הכלב שלנו. אם הוא נובח על כלב אחר או אנו מרגישים שיש מתח בין שני כלבים אנו יכולים להיכנס בניהם. (לא כשזה מגיע למאבק גופני אז לא מומלץ....)

סימנים נוספים: הרמת רגל, לקרוץ, להתנהג כמו גור

 

מנהיגות שווה להורות?

הזאבים בטבע מגדלים את הגורים שלהם בהרבה אהבה וסבלנות.

הגורים יכולים לשחק עם ההורים אבל ההורים יתקנו את התנהגותם כאשר הם ייעשו טעות ולא יכבדו אותם.

הגורים נחשבים גורים עד גיל ארבע וחצי חודשים ועד גיל זה הסובלנות כלפיהם תהייה גבוה עם כי הבוגרים בזמן זה עדיין מלמדים אותם את הכללים בלהקה והתנהגות נכונה בלהקה.

כאשר בא אלינו גור בגיל שמונה שבועות ואנו מתחילים לצעוק עליו ולנער אותו בצוואר כהוא עשה משהו שאינו מקובל עלינו,

 הוא לא יברח וינהם עלינו כאשר אנו ננסה לתפוס אותו שוב?

הגורים בהיוולדם אינם מכירים הרבה סימני פיוס והרגעה, הם רוכשים אותם בעזרת הכלבים הבוגרים בסביבתם. אחד הסימנים שכן באים לביטוי אצל גורים קטנים מאד זהו הפיהוק. הם למשל יפהקו כשירימו אותם.

בגיל שלושה חודשים הם כבר ישתמשו בכל הסימנים שהם צריכים.

לכן חשוב להפגיש גורים עם כלבים אחרים גם כבר בזמן שהם הגיעו לבתיהם החדשים כדי שהם יוכלו לשפר ולתרגל את התקשורת שלהם

ולהגיע ליכולת תקשורתית גבוה ביותר כדי למנוע אי הבנות וקונפליקטים בעתיד, עם כלבים אחרים ואיתנו.


המאמר הוצא מתוך ספרה של טוריד רוגס

Turid Rugaas & Terry Ryen:

 "On Talking Terms with Dogs: Calming Signals"

1997



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.